ממשל טראמפ שוקל להכניס חברות סיניות נוספת ל״רשימה השחורה״

החידוש בצעדים הפוטנציאליים כלפי חברת Hikvision ובחרות נוספות הוא שלראשונה טוען הממשל שבבסיס המגבלות על החברה עומד שיקול של ״זכויות האדם״ של תעשיית הפיקוח והמעקב הנרחבת של סין. עמירם הלוי: חברות ישראליות המשתמשות במצלמות תרמיות סיניות עלולות להיפגע


12:21 ,23.05.2019 מאת: עמירם הלוי

לפי ה״ניו יורק טיימס״, ולפי בלומברג ממשל טראמפ שוקל להטיל מגבלות על היכולת של ענקית ״מצלמות אבטחה״ סינית Hikvision לרכוש טכנולוגיה אמריקאית, בניסיון האחרון להתמודד עם שאיפותיה של בייג׳ין לדומיננטיות כלכלית. דיווחים נוספים מספרים כי מדובר למעשה בחמש חברות סיניות בעלות יכולת של ״מצלמות אבטחה״. 

 

החידוש בצעדים הפוטנציאליים כלפי חברת Hikvision וכלפי חברות בולטות נוספות כגון  Megvii ו-Dahua הן שלראשונה טוען הממשל שבבסיס המגבלות על החברה עומד שיקול של ״זכויות האדם״ של תעשיית הפיקוח והמעקב הנרחבת של סין, שבו היא משתמשת יותר ויותר כדי לפקח ולעקוב בצורה חודרנית אחר האזרחים שלה. הסינים השתמשו בטכנולוגיית מעקב, כולל מערכות זיהוי פנים ומצלמות טלוויזיה במעגל סגור, כדי לדכא את המיעוט האתני האויגורי הדוברים אויגור – שפה השייכת למשפחת השפות הטורקיות וקרובה לאוזבקית, קירגיזית וקזחית וכוללת גם מילים מסינית, ערבית, פרסית, רוסית ומונגולית, שהאשימו את ממשלת סין בכך שהיא מפלה את תרבותם ודתם המוסלמית סונית.

 

המהלך יכניס את החברה, היקוויזיון, ל״רשימה השחורה״ של ארה״ב, ובשמה הרשמי ENTITY LIST. צעד זה יהווה את  הפעם הראשונה שממשלת טראמפ הענישה חברה סינית על בסיס הפרת ״זכויות אדם״. המהלך עשוי גם להחריף את המתחים במלחמת הסחר המחודשת של הנשיא טראמפ עם מנהיגי סין. הנשיא, בשבועיים האחרונים נקט בצעדים הבאים: הטלת מכסים על סחורות סיניות  בשווי של 200 מיליארד דולר, איים להטיל מס על כל היבוא ונקט צעדים כדי לפגוע בענקית ציוד הטלקום הסיני Huawei. הממשל מתכנן כנראה מס נוסף על מוצרים סיניים בשווי 300 מיליארד דולר, כמו כן, הממשל מנסה להעמיד לדין את מנהל Huawei, מנג וואנז׳ו, העומד לדין פלילי בארה״ב ונמצא במעצר בית בקנדה, שם היא ממתינה להחלטת בית המשפט על הסגרה.

 

הקונגרס והממשל הגיבו באמצעים אחרים שעשויים לפגוע בעסקי הייקוויז׳ן. הקונגרס כלל הוראה בהוראת חוק ההוצאות הצבאיות לשנת 2019 שאסר על סוכנויות פדרליות להשתמש במוצרי מעקב וידאו סיניים שנעשו על ידי החברות Hikvision או Dahua. סין הבטיחה להגיב במטבע דומה כנגד תעשיות אמריקאיות.

 

חברת Hikvision אינה חברה ידועה כמו Huawei, החברה מספקת חלקים גדולים ממערכת הפיקוח הנרחבת של סין. מוצרי החברה כוללים מצלמות אבטחה, מצלמות תנועה, מצלמות תרמיות וכלי טיס בלתי מאוישים, והם מאפשרים לסוכנויות הביטחון הסיניות לפקח על תחנות רכבת, כבישים ואתרים אחרים. לא ברור מה תהיה מידת ההשפעה של האיסור האמריקאי על החברה. נראה כי החברה רוכשת רק חלק קטן מרכיביה מארה״ב, וכל איסור שכזה עשוי להאיץ את מאמציה לעבור לספקים סינים.

 

לדברי החברה היא מעסיקה יותר מ-34 אלף עובדים בעשרות מפעלים ברחבי העולם. החברה סיפקה מוצרים לאולימפיאדת בייג׳ין, למונדיאל ולמועדון התעופה לינטה במילאנו. היא ניסתה להתרחב לצפון אמריקה בשנים האחרונות, ומעסיקה מאות עובדים בארצות הברית ובקנדה, הקימה משרדים בקליפורניה ובנתה צוות מחקר ופיתוח בצפון אמריקה שבסיסה במונטריאול.

 

להייקוויז׳ן יש גם נוכחות בינלאומית גוברת והמנהלים שלה הזהירו בעבר מפני עלייה בסנטימנט האנטי-סיני בארה״ב ויכולתו להשפיע על פעילותה. Hikvision שואפת להיות היצואנית העולמית המובילה של מערכות מעקב. משרד הסחר האמריקאי עשוי לדרוש מהחברות האמריקניות לקבל רישיון ממשלתי לאספקת רכיבים להייקוויז׳ן, דבר שיגביל את הגישה של החברה הסינית לטכנולוגיה המסייעת להפעלת הציוד שלה.

 

סין החלה לאחרונה לייצא טכנולוגיה של ציוד מעקב וחברה לאומות המבקשות לקיים מעקב צמוד יותר של אזרחיהן, כולל אקוודור, זימבבואה, אוזבקיסטן, פקיסטן ואיחוד האמירויות.

 

השילוב של ציוד מעקב מסורתי יותר עם טכנולוגיות חדשות, כמו בינה מלאכותית, ניטור דיבור ובדיקות גנטיות, מסייע להפוך את רשתות הניטור ליעילות ופולשניות יותר. Hikvision אומרת כי מוצריה מאפשרים ללקוחותיהם לעקוב אחר אנשים ברחבי הארץ על ידי תכונות ותווי הפנים שלהם, תכונות הגוף או ההליכה, או לפקח על פעילות הנחשבת יוצאת דופן, כגון - ריצה פתאומית של אנשים בקהל.

 

תזכורת: הסנקציות הפוטנציאליות נובעות מאמונתו של ממשל טראמפ כי סין מציבה איום כלכלי, טכנולוגי וגיאו-פוליטי, שלא ניתן להותיר ללא פיקוח או מענה. ארה״ב התמקדה בחברות טכנולוגיה סיניות כמו Huawei, כי היא סבורה כי עלולה להוות איום ביטחוני לאומי, בהתחשב בקשרים עמוקים בין הממשלה הסינית לתעשייה, לבין חוקים סיניים שעשויים לחייב חברות סיניות למסור מידע אם תישאל.

 

לדברי הממשל, סין הקימה את מה שמקביל ל״מדינת משטרה״ באזור הצפוני-מערבי של שינג׳יאנג, שאויגורים רואים בו את מולדתם. הדבר כולל מעקב נרחב מופעל על ידי חברות כמו Hikvision וגדרות תיל דוקרני, בכדי לכלוא לפי הערכת גורמים אמריקאים בין  800,000 עד שלושה מיליון מוסלמים אויגורים.

 

מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפייאו, אמר בראיון ל״פוקס ניוז״ ב-2 במאי כי הממשל מודאג ״כי הסינים פועלים לשים את המערכות שלהם ברשתות בכל רחבי העולם כדי שיוכלו לגנוב את המידע שלך ואת המידע שלי״. הוא הזכיר את מחנות כליאה מוסלמים, והוסיף: ״זה דבר שמזכיר את שנות השלושים שמציבים אתגר אמיתי לארה״ב, והממשל הזה מוכן להתמודד עם תופעות אלו״. נציין כי מתחילת החודש, הממשל הגביר במהירות את הלחץ הכלכלי על סין.

 

השלכות אפשריות לגבי חברות ישראליות

 

חברות ישראליות לא מעטות רוכשות לאחרונה ציוד מעקב ומצלמות תרמיות בסין, זאת עקב המחיר הזול של מוצרים אלו, וחוסר הציות הסיני למשטרי הפיקוח הבינ״ל, דבר אשר מאפשר להן לעיתים לנצל זאת על מנת לעקוף את משטרי הפיקוח על היצוא הנהוגים במדינות אירופה, או בישראל.

 

כדאי שאותן חברות ייקחו בחשבון כעת את האפשרות שבקרוב יהיה בלתי אפשרי עבורן למכור בארה״ב את המערכות שלהן הכוללות ציוד ומצלמות מעקב של חברות סיניות.

 

השלכה נוספת, אם כי רחוקה מאד במשטר טראמפ, אולם יש לזכור כי  משטרים מתחלפים, היא שממשל טראמפ שוקל גם להטיל סנקציות על פקידים סיניים מסוימים שידוע כי הם ממלאים תפקידים קריטיים בהפרת זכויות אדם  ע״י מעקב ומעצר תושבים בשינג׳יאנג שם נמצא הריכוז האתני האויגורי. סנקציות אלה יוטלו תחת חוק Global Magnitsky Act . על כוונת הממשל נמצא פקיד בכיר ביותר - Quanguo, חבר הפוליטבירו של המפלגה ומפקד המפלגה של שינג׳יאנג מאז אוגוסט 2016.

 

מהו צו  Global Magnitsky Act? בשנת 2009 מת בכלא במוסקבה בנסיבות חשודות רוסי בשם סרגיי מגניצקי שנחשב לחושף שחיתויות של הממשל הרוסי. שלוש שנים לאחר מכן עבר בקונגרס האמריקני ונחתם על-ידי הנשיא ברק אובמה בדצמבר 2012, חוק מגניצקי - חוק שחוקק תוך כוונה להטיל סנקציות על  פקידי ממשל רוסיים האחראים למותו של סרגיי מגניצקי.

 

החל משנת 2016, הצעת החוק הוחלה באופן גלובלי והיא מסמיכה את ממשלת ארה״ב להטיל סנקציות על מי שהיא רואה כ״מפרי זכויות אדם״, מקפיאה את נכסיהם, ומונעת מהם להיכנס לארה״ב. יש לציין שכבר נשמעות קריאות באירופה, להעמיד לדין מפקדים בצבא הישראלי, האחראים על הפרת זכויות אדם בשטחים. יש לקחת בחשבון שהפעלת חוק זה ע״י ממשל ארה״ב כיום כנגד גורמים סינים ה״מפרים זכויות אדם״, יכול בעתיד להגיע למקומות שהיום עשויים להיראות בלתי אפשריים.

 

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר ניתן לפנות לטלפון 050-6240904 או לדוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/