זאת לעומת כ-10 מיליון דולר כיום. המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומכון היצוא מעריך כי עיקר הפוטנציאל בתחומי ההשקיה, תעשייה חקלאית, סייבר וטכנולוגיות חכמות

רגולציה חכמה תהיה עקבית, ודאית, נגישה ובהירה לציבור, תנוהל באמצעים טכנולוגיים ותשאף למתן שירות מיטבי, קיצור תהליכים, הפחתת בירוקרטיה, הטמעת מטרות הרגולציה ועידוד היענות אצל המפוקחים. עו״ד גיל נדל על ״הערכות השפעת רגולציה חדשה״ RIA

השרות קארין אלהרר, מרב מיכאלי ותמר זנדברג: ״מחויבות להחלטה המשותפת ולדרישה להכניסה לחוק ההסדרים, כך שתאפשר מעבר יעיל ומהיר למערך תחבורה חשמלי״. התכנית, שמתוקצבת ב-650 מיליון שקל, מיועדת לאוטובוסים חשמליים, עמדות טעינה, קידום אזורים מופחתי זיהום בערים ועוד

התכנית צפויה להפחית את הנטל הרגולטורי על יבואנים, במיוחד קטנים ובינוניים; התחרות תגדל, דבר שיוביל לירידת מחירים ולחיסכון משקי של כ-5 מיליארד שקלים. כמו כן, מגוון המוצרים שישווקו בארץ צפוי להתרחב משמעותית

לדברי יו״ר נשיאות המגזר העסקי ״המגזר העסקי הוא החולה הקשה ביותר ממגיפת הקורונה הכלכלית ועד שהחולה לא יבריא ויחזור לכושר, לצמיחה ולפריון, לא ריאלי לדבר על העלאת שכר המינימום״

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר: צופים כי יישום מלא של הדוח יוביל להקלה משמעותית בהיקף הרגולציה, יקפיץ את ישראל למעלה במדד הבינלאומי של קלות עשיית העסקים בישראל, ויעזור לקידום הצמיחה במשק

במסגרת ההסכם סוכם על הקמת ועדה כלכלית משותפת בראשות משרדי הכלכלה שתקדם את מימוש ההסכם ותבחן דרכים להגדלת הסחר והסרת חסמים לסחר. ההסכם נחתם בטקס רשמי במשרד החוץ האמירתי

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, ושרת התחבורה מרב מיכאלי הצהירו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: ״נשתף פעולה בנושא מדיניות האקלים של ישראל״. היעד עד שנת 2030 הינו הפחתה של 27%