כך קובע דו"ח ועדת טוניק שהוגש אתמול (1 מאי) למשרד התחבורה, שקורא לנקיטת צעדים מיידיים והחלטיים לתיקון המצב. בין הכשלים: היעדר נהלים לשעת חירום, היעדר שיתוף פעולה וסמכות של גוף מרכזי. בין ההמלצות: להקים רשות לתחבורה ונמלים לשעת חירום, לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה, להגיע להסדר ביטוחי קבוע אל מול המבטחים הבינ"ל, לחייב קיום אוניות מיכל להובלת תזקיקים בבעלות ישראלית
היום הוגש למשרד התחבורה דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת הארגון, התפעול והתפקוד של המערכות התחבורתיות-נמליות בישראל במצב חירום וברגיעה, אשר מונתה על ידי מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן בעקבות מלחמת לבנון השנייה. בדו"ח המקיף, הכולל כ-70 עמודים, נסקרה התנהלות נמלי הים והתשתיות התחבורתיות במהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה.
מלבד יו"ר הוועדה, עו"ד יהודה טוניק, שימשו בה חברים חיים חכם, יורם בליזובסקי ואברהם נתן.
על פי מסקנות הוועדה, "התמונה שנתגלתה לוועדה מהעדויות והראיות אשר הוצגו בפניה, באשר לתפקוד המערכות התחבורתיות - נמליות מחייבת נקיטת צעדים מיידיים והחלטיים לתיקון המצב".
בשורה התחתונה קובעים חברי הועדה כי הורגש חסרונו של גורם מרכזי בעל סמכות ואחריות אשר יתאם את הפעילות, דבר שהוביל למחדלים שחלקם לא ניתן היה לתקן במהלך המלחמה. כמו כן, הורגש חסרונם של נוהלים מוגדרים אשר על פיהם פועלים בעת חירום. כך גם נוצרה אי בהירות לגבי הוראות פיקוד העורף - אשר לא תמיד היו מתואמות עם מטה מל"ח (שפעל באופן לא פורמלי) ועם יתר גורמי המשק.
עוד מסכמת הועדה כי בנוסף לליקויים שהתגלו כתוצאה מאי הפעלת המערכות לשעת חירום, התעוררו בעיות בתפקוד המערכות הנמליות, הרכבת והתחבורה הציבורית. כמו כן, לא היה תאום מספק בין גופי הביטחון לבין גורמי התחבורה. פעולת גורמי התחבורה והנמלים באופן עצמאי וללא קיומה של מערכת תאום ממוסדת, גרם לחוסר ניצול של המשאבים הקיימים, ולנזקים גדולים למשק.
הכשלים שנעשו
במסגרת הכשלים שנעשו מונה הוועדה את היעדר נהלים מספיקים ופק"ל לזמן חירום, בעיקר כתוצאה משינוי המבנה הארגוני של פעילות הנמלים בהתאם לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004. הוסיפה לכך קיומה של מערכת יחסי עבודה רעועה בין עובדי הנמלים לבין הנהלת רשות הנמלים לשעבר (לפני פיצול רשות הנמלים), ולחברות הנמלים כיום, זאת בנוסף למתחים והיעדר שת"פ על רקע אי הסדרת התשלומים בהם חייבות חברות הנמל לחנ"י, והיעדר הסדרת נושא התכנון והפיתוח של הנמלים.
מערכת יחסי עבודה לא תקינים בין העובדים לבין הנהלות חברות הנמלים באה לידי ביטוי קיצוני בזמן המלחמה בנמל אשדוד, מציינת הוועדה. על פי הדוח, בתקופה הראשונה של המלחמה עובדי נמל אשדוד האטו את קצב העבודה בנמל, כאמצעי לחץ במשא ומתן על הסכמי עבודה אל מול הנהלת חברת הנמל. כתוצאה מכך, נכנעה הנהלת הנמל ללחץ הוועדים ונחתם הסכם בתקופת המלחמה, למרות התחייבות העובדים לשקט תעשייתי עם ביצוע הרפורמה. "האירוע החריג והבולט למערכת יחסי העבודה המעורערים" כותבת הוועדה, "ניכר בעת המלחמה בנמל אשדוד, שבה מצאו העובדים לנכון לנהל משא ומתן על הסכם עבודה במהלך מלחמת לבנון השנייה, תוך שיבוש פעולות נמל אשדוד ופגיעה בלקוחות הנמל. "ניצול מצב חירום בידי ועדי העובדים באשדוד, כדי להגיע להישגים כלכליים בשכרם, ללא התנגדות חריפה מצד ההנהלה ודירקטוריון חברת נמל אשדוד אשר נתנו ידם למהלך זה, תוך כדי מלחמה, הינו מעשה בוטה שלא נשמע כמותו, בזמן שמדינת ישראל בעיצומה של מלחמה".
כשל נוסף: רכבת מטענים נמנעה מלפקוד את הנמל וממגורות דגון בחיפה, במרבית ימי המלחמה, בשל פרשנות לא נכונה של הוראות פקע"ר מצד הנהלת הרכבת. בכך נאלצה הנהלת הנמל לקלוט מאות משאיות ולסכן מאות נהגים שלא לצורך.
כשל נוסף: המצב הביטחוני המיוחד בנמל חיפה גרם לירידה בפקידת אניות זרות. אניות חומ"ס (דלק וכימיקלים) שלא הייתה להם חלופה לפריקה וטעינה של מטענים ייחודיים, הוכנסו לנמל חיפה למספר שעות במשך הלילה. פעילות חלקית זו כמעט גרמה לשיבוש באספקת הדלק למשק. לכן, טוענת הוועדה, יש לחייב את קיומן של אניות מיכל להובלת תזקיקים וכימיקלים בבעלות ישראלית אשר באמצעות תקנות לשע"ח, ניתן לחייב הפעלתן ברציפות בכל עת.
הוועדה הצביעה בנוסף על העדרו של גורם מוסמך אחד, אשר בסמכותו לרכז ולנהל את מכלול הפעילות הנמלית והתחבורתית, לרבות סמכות להכרזת הנמלים, הרכבת, התחבורה היבשתית וכיוצ"ב כמפעלים חיוניים - אף בלא הכרזת מצב חירום.
הוועדה ציינה את היעדרה של תוכנית מגירה לשעת חירום להפעלת כלל המערכות האמורות, בתאום עם גורמי צבא, ארגונים כלכליים, סוכני אוניות, מכס, מובילים וכיוצ"ב.
הוועדה ציינה כי נוצרו קשיים חמורים בסיוע הדדי בין נמל חיפה לנמל אשדוד, בהעברת ציוד ובניוד כוח אדם, בשל חוסר רצון מספיק מצד הנהלת נמל חיפה לסייע באופן המתחייב ממצב חירום. הוועדה כותבת כי הנהלת נמל חיפה עיכבה העברת ציוד חיוני לנמל אשדוד - ציוד שאמור היה לסייע בקליטת האוניות הרבות שהמתינו מחוץ לנמל.
הוועדה מציינת כי נתגלו כשלים בבעיות אחסון מטענים, נתגלה חסר במסופים עורפיים. נוצר חוסר בהירות לגבי הוראות פיקוד העורף, דבר שהיו לו משמעויות כבדות ביותר לגבי בעלי המטענים והתעשיה בכללותה.
הוועדה כותבת במסקנותיה כי התמונה שנתגלתה במלחמה האחרונה, מצביעה על כי לא היתה הכנה מערכתית מספקת לניהול העורף. הגורמים השונים העבירו האחריות מהאחד לאחר. מל"ח ופיקוד העורף מפנים אצבע מאשימה כלפי הרשויות האזרחיות מחד, בלא שלאלה הוענקו סמכויות לפעול מאידך, וכך נוצר מצב שניתנו הנחיות לא מתואמות, ולעתים אף נוגדות.
הוועדה מציינת כי גורמים במשק התחבורתי - נמלי, בחרו להסתמך על הוראות לקוניות של פיקוד העורף, מבלי לבחון באופן רציף ומחדש את צרכי המשק, מבלי לגלות דאגה אמיתית לצרכים המשתנים ומבלי ליטול יוזמה דרושה. כך לדוגמה, הרכבת הפחיתה את פעילותה לפי הנחיות פיקוד העורף בראשית המלחמה, אך הדברים לא באים לבחינה מושכלת עם שינוי הנסיבות ובחינת צרכי המשק. כך גם הדבר באשר לנמל חיפה.
המלצות הוועדה:
הוועדה ממליצה להקים רשות לתחבורה ונמלים בשעת חירום (רת"ח), אשר סמכויותיה תעוגנה בתקנות, ולפיו יוקנו לשר התחבורה, בתיאום עם שר הבטחון ושר התמ"ת, סמכויות להפעלת כל המערכים הנמליים - תחבורתיים, לרבות סמכויות להכריז על הנמלים, הרכבת, תחבורה יבשתית וכו' מערכות כמפעלים חיוניים ו/או קיומיים, במצבים מיוחדים, אף בלא שהוכרז מצב חירום או מצב מלחמה בכלל המשק.
כמו כן, ממליצה הוועדה לתקן את חוק שעות העבודה והמנוחה באופן שיתיר למנהל חברת הנמל להעסיק עובדים בזמן חירום מעבר למסגרת הקבועה בחוק. יש לציין כי מפעל קיומי לא יהיה מוגבל בפעילותו לזמן חירום בלבד או לאיזור גיאוגרפי (כפי שמוגדר "מצב מיוחד בעורף").
יש צורך להקים לכל נמל מערך לוגיסטי עורפי לחלוקת עומסים באחסנת מטענים ומכולות מחוץ לנמלים בחירום וברגיעה. איתור קרקע - בסמיכות למפגש מסילות הרכבת לדרום ולצפון.
הוועדה ממליצה בנוסף לחייב תוך פרק זמן קצוב את חברת הנמל, חברת חנ"י, רספ"נ, הרכבת ותאגידים מורשים בנמלים, להכין נהלי חירום אשר יתואמו על ידי המנחים המקצועיים ובשיתוף הממונה על הביטחון לכשימונה.
בכל הנוגע להיטל ביטוחי סיכוני מלחמה, הוועדה טוענת כי על המדינה להגיע להסדר ביטוחי קבוע ומוסכם מראש אל מול המבטחים הבינלאומיים. על פי ההסדר, יחול כיסוי ביטוחי אוטומטי לאוניות הפוקדות את ישראל, למקרה של הכרזה על נמלי ישראל כאיזור מלחמה על ידי סינדיקט הביטוח.
במטרה לעודד תחרות כלכלית בין הנמלים, סבורה הוועדה כי על משרדי הממשלה הרלוונטיים (תחבורה, אוצר ורשות החברות) להמשיך ולהאיץ את תהליך הפרטת הנמלים, בהסתמך על חוק רשות הספנות והנמלים, על ידי זירוז חב' נמלי ישראל לתכנן ולהקים תשתיות נמל נוספות, שיופעלו בידי הסקטור הפרטי
על מנת למנוע הישנות הכשלים שאירעו בתקופת המלחמה מציינת הוועדה כי יש לפעול באופן מיידי לחיזוק שיתוף הפעולה בין חברת נמלי ישראל לבין רשות הספנות והנמלים אשר יביא לתיאום מרבי בין הגופים. שיתוף הפעולה צריך להתבצע באמצעות המנהלת המשותפת שהקימו שני הגופים לאחרונה. על המנהלת לאחד דה-פקטו בין המשאבים והידע המקצועי של חנ"י לבין הסמכויות השלטוניות של רשות הספנות והנמלים.