דו״ח חמור של משרד ההגנה האמריקאי על ההתפתחויות בסין

הדו״ח השנתי של משרד ההגנה על ההתפתחויות הצבאיות והביטחוניות של סין מדגיש כי היא שוקדת על פיתוח תעשייה צבאית - אזרחית משולבת ואינה בוחלת באמצעים ריגול שונים. ההחלטה של טראמפ לגבי Huawei באה בעקבות הדו״ח וצריכה לעורר את תשומת לבן של חברות ישראליות


11:14 ,21.05.2019 מאת: עמירם הלוי

בשבוע שעבר החליט הנשיא טראמפ להכליל את חברת הטלקום הסינית, השנייה בגודלה בעולםHuawei Technologies , ברשימת ה-Entity List האמריקאית. צעד זה בא בעקבות דו״ח של משרד ההגנה שהוגש לקונגרס בתחילת החודש.

 

לפי סוכנות הידיעות רויטרס מחלקת המסחר בארה״ב (BIS) אמרה ביום שישי האחרון כי היא שוקלת להשעות את ההגבלות על החברה וכי היא עשויה להנפיק לחוואווי בקרוב ״רישיון כללי זמני״ זאת ״על מנת למנוע הפסקות של פעולות וציוד קיימים״, ״ובכדי לאפשר לחברה הסינית לשרת את הלקוחות הקיימים שלה.

 

 

משמעות ההחלטה

 

הכללת חברת הטלקום הסינית Huawei (נהגה ״חוואווי״), ברשימה משמעותה שיצרן אמריקאי אשר יבקש למכור ציוד כלשהו לחברה זו, יידרש באישור משרד ההגנה וקרוב לוודאי שלא יקבלו. חברות טלקום אמריקאיות לא יורשו יותר לרכוש ולשלב ציוד של חברת חוואווי ברשתות התקשורת שלהן.

 

המוטבים הפוטנציאליים של הרישיון יכולים, למשל, לכלול גישה לאינטרנט וספקי שירות הטלפון הנייד במקומות דלילים כגון ויומינג ומזרח אורגון, שרכשו ציוד רשת מ- Huawei בשנים האחרונות. למעשה, מחלקת המסחר תאפשר ל- Huawei לרכוש מוצרים בארה״ב, כדי לסייע ללקוחות הקיימים לשמור על האמינות של רשתות וציוד, אך החברה הסינית עדיין לא תהיה רשאית לרכוש חלקים ורכיבים אמריקאיים לייצור מוצרים חדשים.

 

 

המשמעות לגבי חברות ישראליות

 

חברת חוואווי רוכשת מדי שנה ציוד בכ-70 מיליארד דולר. מתוך סכום זה בשנת 2018 כ-11 מיליארד שולם לחברות בארה״ב, בהן Qualcomm, Intel Corp ו- Micron Technology Inc. יתר הרכישות מתבצעות בקרב חברות שונות ברחבי העולם - חלקן גם מחברות ישראליות. חברות ישראליות אשר יבקשו לייצא ציוד מפוקח כלשהו לחברת חוואווי יצטרכו לפנות למשרד הביטחון הישראלי, אולם כאמור, הסיכוי לקבלת הרישיון ליצוא, בדיוק כמו בארה״ב, הינו אפסי.

 

 

סיכום הדו״ח לקונגרס

 

משרד ההגנה (DoD) פרסם את הדו״ח השנתי שלו לקונגרס על ההתפתחויות הצבאיות והביטחוניות של סין ב-2 במאי 2019. הדו״ח מפרט את הערכת המשרד לגבי האסטרטגיה הביטחונית והצבאית של סין במהלך 20 השנים הבאות, ומדגיש כמה אתגרים אסטרטגיים משמעותיים שהוצגו על ידי המדיניות הסינית לאחרונה. ראוי לציין כי הטון של הדו״ח הנוכחי קשוח יותר מדו״חות קודמים, והוא מתאר הפעם תיאורים הקשורים למאמצים של סין בתחום ״ריגול, העברת טכנולוגיה, לחץ כלכלי, כפייה פוליטית, פעולות מידע ו״הלוואות טורפות״ במסגרת יוזמת Belt and Road , איומים חמורים מצד האסטרטגיה הצבאית-אזרחית הכפויה של סין אשר נוקטת צעדים למודרניזציה של יכולותיה הצבאיות ואשר ״ביכולתה לאלץ את שיתוף הפעולה על פי חוקיה מכל מקורות החדשנות הפוטנציאליים בגבולותיה״.

 

הדו״ח גם מבהיר כי ״סייבר התקפי וריגול נגדי יהיו המפתח לסיכול המאמצים של הממשלה הסינית - הפועלת באמצעות סוכנויות ממשלתיות או באמצעות חברות סיניות כדי לקבל תובנות לגבי היכולות הצבאיות והתעשייתיות של ארה״ב״.

לפי הדו״ח, ״ממשלת ארה״ב ממשיכה להתמודד עם איומים מצד שחקני הסייבר הסינים, אשר התמקדו בשרשרת האספקה ​​התעשייתית של ארה״ב לצורך איסוף מודיעין וגניבת קניין רוחני על מנת לקבל תובנות לגבי פעולות ורשתות בארה״ב״.

 

סין: תכנית מודרניזציה, תקציב ותעשיית הביטחון

 

​​הנשיא שי ג׳ינג-פינג הכריז בקונגרס ה-19 של המפלגה הסינית באוקטובר 2017, כי הוא רוצה שסין תהפוך לאומה אשר ״מונעת על ידי חדשנות״. חלק מהתכנית להשגת מטרה זו מתמקדת בהשקעות בהרתעה גרעינית, לוחמת חלל, לוחמה אלקטרונית ובפעולות סייבר.

 

ה-DoD מעריך כי תקציב הביטחון הכולל של סין יגיע ל-260 מיליארד דולר בשנת 2022. סין מחויבת להגדיל את תקציב הביטחון שלה ב-20 השנים האחרונות, כולל גידול של 6.1% בשיעור האינפלציה בהוצאות הביטחון החל משנת 2018. הדבר מעמיד את סך ההוצאות הצבאיות השנתיות של סין על 170.4 מיליארד דולר (1.3% מהתמ״ג). לסין יש תקציב נפרד ומסווג לרכישת נשק זר ולמאמצי מחקר ופיתוח, שהביאו את סך הוצאות הביטחון שלה ליותר מ-200 מיליארד דולר נכון לשנת 2018. הנתונים האלה הם משמעותיים, שכן תקציבי הביטחון הגדולים הבאים באזור הגיאוגרפי של סין הם הודו עם  60.8 מיליארד דולר, יפן עם 47.4 מיליארד דולר, ורוסיה עם 43.8 מיליארד דולר.

 

הדו״ח מדגיש כי ההתמקדות העיקרית של סין בשנים האחרונות הייתה לפתח תעשייה צבאית - אזרחית משולבת. סין הנחתה את המגזר האזרחי לפתח טכנולוגיות דו שימושיות ו״ללכוד״ קניין רוחני באמצעות השקעות זרות ישירות בחו״ל והעברת טכנולוגיה כאשר היא מלווה זאת במימון משמעותי. לפי הדו״ח, ארה״ב, אשר עוקבת אחר אסטרטגיה זו, מצאה במרץ 2018 באמצעות משרד הנציגות המסחרית של ארה״ב, כי הממשלה הסינית גרמה לנזק של 50 מיליארד דולר בשנה לכלכלת ארה״ב באמצעות ״נוהלי העברת הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והחדשנות שלה״.

 

לפי הדו״ח, הגישה של ההנהגה הסינית היא לעודד את האקדמיה, התעשייה הפרטית, והממשלות הפרובינציאליות לשיתוף פעולה עם ה-PLA (הצבא העממי הסיני) על מנת לפתח טכנולוגיות מתקדמות בעלות יכולות צבאיות. סין שואפת להפוך למרכז ״אינטליגנציה מלאכותית״ (AI) של העולם עד שנת 2030 ולמצב את עצמה כמובילה בעולם בתחומים הקריטיים הבאים: מחשוב ענן, סחר אלקטרוני, מוליכים למחצה, כלי רכב מתוחכמים, נשק, תקשורת גלובלית מוצפנת, מחשוב קוונטי, הדור הבא של פס רחב אלחוטי (כולל פיתוח ופריסה של 5G), ותעשיית ״ביג דאטה״.

 

הדו״ח מזהיר במיוחד כי דרישות שיתוף המידע בסין, לפיהן שיתוף פעולה עם הממשלה ושיתוף ה- IP נדרש על פי החוק עבור התעשייה הפרטית, יוביל לבעיות אבטחת רשת ונתונים בכל מקום בו  הטכנולוגיה הסינית משולבת ברשתות הטלקום המקומיות. לפי משרד ההגנה ברור מהמיקוד הלאומי בסין כי היא פועלת לפיתוח יכולות בתחומים קריטיים אלה לפני ארה״ב ובעלות בריתה בכל מקום אפשרי.

 

לפי הדו״ח, בנוסף לרצון להובלה בתשתית ה-G5 חברות התקשורת הפרטיות בסין, כולל יצרני ציוד Huawei ו- ZTE, מתמחות ומתמקדות בטכנולוגיה של ״זיהוי פנים״, מקימות מרכזי חדשנות ומממנות חברות סטארט-אפ ברחבי העולם.

 

משרד ההגנה מזהיר כי כוונת ממשלת סין, בהתמקדותה בשווקי חו״ל באמצעות פריסת טכנולוגיה של 5G ובהקמת ״ערים חכמות״ המתבססות על ציוד סיני, היא ל״אפשר להם להשתמש בכישרון של כוח אדם זר ובנתונים שייתפסו באמצעות הסכמי IP״. הדו״ח מזהיר כי זהו תחום שבו ארה״ב ובעלות  בריתה צריכים להיות מודעים לו במיוחד.

 

ריגול סיני

 

הדו״ח כולל גם ניתוח של הריגול הממומן על ידי הממשלה הסינית בחו״ל, וכולל סעיף על מקרים אחרונים כדי להדגיש את חומרת האיום ולהדגיש כי הממשלה הסינית אינה משחקת  לפי אותם הכללים כמו מדינות דמוקרטיות. לדוגמה, לפי הדו״ח, סוכנות הידיעות של סין, Xinhua News Agency, מסרבת לרשום את צוותה בארה״ב תחת החוק לרישום סוכנים זרים, למרות בקשות חוזרות ונשנות של משרד המשפטים האמריקני.

 

הדו״ח מפרט מספר מקרים:

 

(1) בנובמבר 2018, אזרח סיני הואשם בקשירת קשר לייצוא מכשירים אמריקאים עם טכנולוגיית סונאר, הידרופון ורובוטיקה לצבא הסיני, זאת בהוראת מטה הצבא הסיני.

(2) באוקטובר 2018, נציגויות של משרדי המודיעין הסיני במשרד לביטחון המדינה (MSS) צוינו באשמת קונספירציה לגניבת טכנולוגיית מנוע רגישה של מטוסים מסחריים בעוד סין עצמה מנסה לפתח מנוע דומה למכירות מסחריות.

(3) באוקטובר 2018 הואשם קצין סיני של משרד המודיעין הסיני בריגול כלכלי וגניבת סודות מסחריים הנוגעים לטכנולוגיה צבאית ואזרחית.

(4) בספטמבר 2018, חברה סינית בבעלות המדינה הואשמה בריגול כלכלי על גניבה, הובלה, והחזקת סודות מסחריים גנובים מחברת מוליכים למחצה בארה״ב.

(5) בחודש ספטמבר 2018 הואשם אזרח סיני על היותו סוכן בלתי חוקי של הממשל הסיני בארה״ב, לשם איסוף נתונים ביוגרפיים לצורך גיוס פוטנציאלי עבור ה-PLA של אנשים שעבדו כמהנדסים ומדענים, כולל אזרחים סינים העובדים בארה״ב. אזרח סיני זה נכנס לארה״ב על אשרת סטודנט והתגייס למאגר של צבא ארה״ב.

 

מסקנות

 

אין ספק שהדו״ח של משרד ההגנה השנה הינו חריף יותר מאשר בשנים קודמות באשר לכוונותיה הלא תמימות של סין ומאמציה להשתלט ולהוביל תחומים טכנולוגיים חדשניים ופורצי דרך בכל העולם, זאת באמצעות פרקטיקות שונות ולא תמיד חוקיות.

 

מקבלי החלטות וחברות ישראליות המעוניינות לפעול בארה״ב, צריכות לקחת בחשבון גישה זו. היצואנים צריכים להיות על המשמר על מנת שלא להפר את הצעדים שעליהם יחליט הממשל בעקבות הדו״ח, אם ברצונם להמשיך ולעשות עסקים בארה״ב. חשוב יהיה לחפש דרכים להמשיך ולבנות ולייצא את פירות החדשנות הישראלית, יחד עם בעלי ברית ושותפים, ולרתום טכנולוגיות דו-שימושיות לשימוש עתידי ליכולות עתידיות. צריך לשים לב שארה״ב מקפידה מאד על כך שבעלי בריתה באירופה ובישראל, יאמצו גישה דומה לשלה. הסיכונים באי ציות לקו זה הינם גבוהים. שר ההגנה הבריטי, למשל, הודח לאחרונה על דליפה בנוגע להחלטה המוצעת של בריטניה לאפשר ל- Huawei להשתתף בחלקים מסוימים ברשת 5G שלה.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר ניתן לפנות לטלפון 050-6240904 או לדוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/