ממשל טראמפ מסמן את היעד הבא בדרך להחזרת הדומיננטיות הימית של ארה"ב: הנעה גרעינית לצי הסוחר. ביוזמה אסטרטגית רשמית שהושקה בסוף השבוע, קורא מינהל הספנות האמריקאי (MARAD) לתעשייה ולמפתחים להציג פתרונות לכורים מודולריים קטנים (SMR) שיוטמעו באניות העתיד.
המהלך השאפתני מבטיח לא רק אפס פליטות פחמן, אלא עשוי למחוק מהלקסיקון הלוגיסטי את המושג "תדלוק" (Bunkering) ולאפשר לאניות להפליג במהירות שיא מסביב לעולם מבלי לעצור בתחנת דלק אחת לאורך שנים.
היוזמה החדשה היא חלק מ"תוכנית הפעולה הימית" שהשיק הממשל מוקדם יותר השנה, במטרה להפיח חיים חדשים במספנות האמריקאיות ולשבור את התלות העולמית בדלקים מסורתיים.
מזכיר התחבורה האמריקאי, שון דאפי, הבהיר כי מדובר בשינוי פרדיגמה שנועד להשיב לארה"ב את מעמדה כמעצמה ימית בלתי מעורערת. בניגוד לפתרונות ה"ירוקים" הנוכחיים כמו אמוניה או מתנול, שדורשים תשתית תדלוק מורכבת ויקרה בכל נמל, ההנעה הגרעינית מציעה עצמאות אנרגטית מוחלטת. אנייה מונעת בכור מודולרי תוכל לפעול במשך עשור או יותר ללא צורך בעצירה לתדלוק, מה שיקצר דרמטית את זמני ההובלה ויבטל את החשיפה לתנודות במחירי האנרגיה העולמיים.
עם זאת, המעבר לעידן הגרעיני בצי הסוחר אינו חף ממכשולים אדירים ומעורר כבר עכשיו התנגדות בקרב מומחי אבטחה. ד"ר ג'ורג' מור, לשעבר בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מתריע כי אניות סחר גרעיניות עלולות להפוך ל"מגנט" עבור ארגוני טרור ופיראטים בנתיבי שיט רגישים.
לצד החשש הביטחוני, עולות שאלות כבדות משקל לגבי העלויות האסטרונומיות של ביטוח אניות כאלו והיכולת שלהן לקבל אישורי כניסה לנמלים ברחבי העולם, שיידרשו להתאים את עצמם לסטנדרטים של בטיחות גרעינית מחמירה.
למרות סימני השאלה, נראה כי הגלגל כבר החל להסתובב ברמה הבינלאומית. בזמן שמינהל הספנות האמריקאי אוסף מידע מהשוק ומגבש את המודל העסקי החדש, גם הארגון הימי הבינלאומי (IMO) החל לדון החודש בגיבוש תקנות בטיחות להנעה גרעינית מסחרית. עבור ענף הספנות והלוגיסטיקה, מדובר בהימור הגדול ביותר של המאה ה-21: מהפכה טכנולוגית שעשויה לייצר את הצי המהיר והיעיל ביותר בהיסטוריה, אך גם כזו שתאלץ את העולם להתמודד עם אתגרי בטיחות ורגולציה חסרי תקדים.
| פרמטר להשוואה | דלקים ירוקים (מתנול/אמוניה) | הנעה גרעינית (SMR) |
|---|---|---|
| עצמאות אנרגטית | צורך בתדלוק תדיר ויקר | הפלגה של עשור ללא עצירת תדלוק |
| מהירות הפלגה | מוגבלת עקב שיקולי יעילות ועלות דלק | גבוהה משמעותית (יכולת מהירות שיא רציפה) |
| עלויות הקמה (CAPEX) | בינוניות-גבוהות (תלוי בסוג המנוע) | גבוהות מאוד (השקעה אסטרונומית בכור ומיגון) |
| פליטות מזהמים | נמוכות מאוד (Net Zero) | אפס פליטות מוחלט |
| יעילות תפעולית | תלות בתשתית "בנקינג" עולמית | ביטול מוחלט של הצורך ב-Bunkering |
| סיכוני אבטחה | סטנדרטיים לענף | איום טרור ופיראטיות על הכור |
