בעוד מיצרי הורמוז נותרים סגורים ברובם לתנועה מסחרית, מסרים סותרים המגיעים מוושינגטון ומטהרן יוצרים ערפל כבד סביב עתיד נתיב השיט. המשבר, שנכנס כעת לשבוע השמיני, מחריף עקב מחלוקת חדשה: מי זכאי לגבות אגרות מעבר במיצרים ומי יפיק רווח מהתנועה במקום?
זגזוג בבית הלבן מול יוזמה איראנית במטבעות דיגיטליים
הבלבול הנוכחי החל בסדרה של הצהרות סותרות מצד נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ. ביום רביעי הציע טראמפ כי ארה״ב ואיראן עשויות לשתף פעולה ב״מיזם משותף״ (Joint Venture) לגביית אגרות, כדרך לאבטח את האזור. זאת לאחר שמוקדם יותר השבוע תהה מדוע ארה״ב אינה גובה את האגרות בעצמה כ״מנצחת״ בעימות.
עם זאת, תוך 24 שעות שינה טראמפ את טעמו בעקבות דיווחים לפיהם איראן כבר החלה ליישם משטר אגרות עצמאי. חמיד חוסייני, דובר איגוד יצואני הנפט והגז באיראן, ציין כי טהרן דורשת מאוניות העוברות במיצרים לשלם במטבעות דיגיטליים סכום השווה ל-1 דולר עבור כל חבית נפט. על פי הערכות של JP Morgan, מהלך כזה עשוי להניב לאיראן הכנסות של 70 עד 90 מיליארד דולר בשנה. בתגובה, פרסם טראמפ ברשת Truth Social אזהרה חריפה לאיראן להפסיק את גביית התשלומים באופן מיידי.
התנגדות בינלאומית וחשש בקרב חברות הספנות
הקהילה המשפטית הבינלאומית הגיבה בנחרצות ליוזמות הללו. הנציבות האירופית הבהירה כי חופש השיט משמעו ״היעדר כל תשלום או אגרה״, והגדירה את המיצרים כ״נכס ציבורי של האנושות כולה״.
גם ארגון הספנות הבינלאומי (IMO) הזהיר כי גביית אגרות תהווה תקדים מסוכן ותפר את אמנת UNCLOS, האוסרת על מדינות הגובלות במיצרים בינלאומיים להפריע למעבר חופשי.
במקביל, בכירים בתעשיית הנפט נועדו עם גורמים במחלקת המדינה האמריקאית והזהירו כי כניעה לדרישות האיראניות תוסיף עלויות של כ-2.5 מיליון דולר למשלוח (כולל עליית מחירי הביטוח). בנוסף, קיים חשש כי הסכמה לגביית אגרות בהורמוז תעודד מהלכים דומים במקומות אסטרטגיים אחרים, כמו מצרי מלאקה או הבוספורוס.
בזמן ששיחות רשמיות בין ארה״ב, איראן ופקיסטן צפויות להיפתח באיסלאמבאד, שאלת השליטה והרווח באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם נותרה פתוחה, ומותירה את חברות הספנות ללא הבהירות הדרושה לחידוש הפעילות השוטפת.
