בהמשך להודעת משרד התחבורה כי החל מהמחצית השנייה של שנת 2026, כלל המשאיות וכלי הרכב הכבדים החדשים במשקל 8 טון ומעלה יעלו לכביש כשהם מצוידים בטכוגרף דיגיטלי הגיבו למהלך נציגי ארגוני נהגי המשאיתו והאוטובוסים בישראל. נציין כי המהלך יוצא לדרך לאחר שישראל הצטרפה רשמית להסכם הבינלאומי AETR, המסדיר את הפיקוח על שעות הנהיגה והמנוחה של נהגים מקצועיים בסטנדרט האירופי המקובל.
גבי בן-הרוש, יו״ר מועצת המובילים, התייחס לתקנות החדשות של משרד התחבורה, ואמר: אנחנו תומכים בטכוגרף ותומכים בכל מערכת שיכולה להציל חיי אדם. לאורך שנים היינו הראשונים לקדם אמצעי בטיחות ויש לנו על כך קבלות ברורות. עם זאת, הטכוגרף הדיגיטלי, כפי שהוא מיושם במדינות האיחוד האירופי, נועד בראש ובראשונה לנסיעה בין מדינות ואינו מותאם למציאות הישראלית.
כדי שהטכוגרף יתאים לישראל נדרש עדכון יסודי של תקנות שעות עבודה ומנוחה. משרד התחבורה התחייב לבצע זאת, אך עד היום הדבר לא קרה. כבר בשנת 1999 קבע בג״ץ כי יש לתקן את התקנות, משום שהן מכשילות נהגי רכב כבד ונהגי אוטובוסים. מאז, ועדת הכלכלה של הכנסת חזרה ופנתה למשרד התחבורה עשרות פעמים בדרישה לבצע את התיקון, אך ללא תוצאה.
במצב זה עולה השאלה מה התועלת בהטמעת טכוגרף דיגיטלי, כאשר התקנה עצמה אינה מותאמת אליו ואף אינה ניתנת לפענוח וליישום בשטח. כך למשל, התקנות מחייבות את הנהג לעצור כל ארבע שעות, אך בפועל החוק אוסר עצירה בשול הדרך, ובמקביל אין חניוני מנוחה ייעודיים לרכב ציבורי ולרכב כבד. זאת למרות שכבר בשנת 2003 עתרנו לבג״ץ בנושא, והמדינה התחייבה לראות בהקמת חניוני מנוחה פרויקט לאומי. התוצאה הבלתי נמנעת היא מצב שבו לנהג אין היכן לעצור כחוק, ונוצר חיכוך מיותר ומתמשך בין הנהגים, בעלי החברות וגופי האכיפה״.
דודי גיל, מנכ״ל ארגון חברות ההסעה, התייחס אף הוא לתקנות החדשות של משרד התחבורה, ואמר: ״הארגון מברך על המהלך, יחד עם זאת אנו פועלים לקידום יישום מעשי ומותאם למציאות הענף של תקנות שעות עבודה ומנוחה והשימוש בטכוגרף הדיגיטלי. לעמדתנו נדרשת הבחנה ברורה בין נהגי משאיות, נהגי תחבורה ציבורית ונהגי חברות ההסעה, שכן אופי עבודתם שונה מהותית. אנו מבקשים כי העמדות שלנו יובאו בחשבון ויועברו גם למשטרת ישראל, על מנת להבטיח אכיפה נכונה, בטיחותית ומותאמת למציאות היומיומית של ענף ההיסעים״.
