דו״ח מדדי השירות של רספ״ן: הקיטון ביצוא מכולות – נתון מדאיג

על פי דוח רספ״ן זמן השהייה הממוצע לאניית המכולות לא השתנה משמעותית אך ניתן לראות שיפור קל בנמל חיפה מול הרעה בנמל אשדוד. עלייה משמעותית בטיפול בגרעינים בנמל אשדוד. ד״ר יורם זבה: צמיחה של 5.8% במכולות היא צמיחה שהיא מעבר לסף שהגדיר משרד התחבורה


12:38 ,14.02.2018 מאת: מערכת פורט2פורט

רספ״ן (רשות הספנות והנמלים) פרסמה אתמול את מדדי השירות של נמל ישראל עבור שנת 2017. מרספ״ן נמסר כי במהלך שנת 2017 חל גידול של 5.8% בכמות ה-TEU שטופלו בנמלי ישראל בהשוואה לשנת 2016. על פי רספ״ן, שיעור הגידול הנוכחי ״צנוע״ ביחס לשיעור הגידול השנתי בין 2015 ו-2016 שעמד על כ-7.5%.

 

רספ״ן מציינת כי שיעור הקיטון של טעינת מכולות מלאות מול שיעור הגידול בפריקתן הינו ״נתון מדאיג״, ומציינת כי בתום שלושת הרבעונים היה שיעור הגידול בטעינה חיובי ועמד על כ-0.6%. מרספ״ן נמסר כי בעוד המחצית הראשונה של השנה העידה על מגמת עלייה נראה כי חלה הידרדרות ניכרת במהלך החציון האחרון של השנה.

 

מרספ״ן נמסר כי זמן השהייה הממוצע לאניית המכולות לא השתנה משמעותית אך ניתן לראות שיפור קל בנמל חיפה מול הרעה בנמל אשדוד העשויה לנבוע מכמות הביקורים הגדולה יותר, ואשר ממנה עשוי לנבוע זמן המתנה ארוך במקצת.

 

בניתוח התפוקות ניתן לראות כי על אף הקצאת צוותים ממוצעת ההולכת וגודלת עם השנים באשדוד ובחיפה בצורה מתונה יותר, אין המגמה בתפוקה הממוצעת זהה - היינו, גידול קל בחיפה מול ירידה באשדוד. מרספ״ן נמסר כי ״נראה כי העניין טמון בשילוב של זמני המתנה ארוכים מעט יותר כפי שהוצג ושינוי מתון יותר ביחס בין אשדוד לחיפה בתפוקה לשעת צוות״.

 

בנוגע למטען כללי, מציין דו״ח רספ״ן כי מלבד גידול בנמל חיפה, המגמה הארצית במטען כללי הינה של ירידה של כ-9.4% לאחר עלייה שהיתה בשנת 2016. נציין כי במהלך 2017 שונעו בנמלי ישראל 3,857 אלפי טון מטען לעומת 4,258 אלפי טון מטען בשנת 2016.

 

בנוגע לפריקת מתכות בנמלי ישראל, במהלך 2017 שונעו בנמלי ישראל 2,435 אלפי טון לעומת 2,692 אלפי טון מטען. ניתן לשים לב כי חלה עלייה בפריקת הברזל בנמל חיפה מול ירידה בנמלי אשדוד ובמספנות ישראל.

 

גם ביבוא רכבים בנמלי ישראל חלה ירידה 311 אלף כלי רכב בשנת 2017 לעומת 359 כלי רכב בשנת 2016. מרספ״ן נמסר כי הירידה ביבוא מתכות ורכבים עשויים לתת הסבר טוב לקיטון במטען הכללי, ואף עשויים להיות מצביעי מגמה כלכלית בצריכה ובבנייה. למרות הירידה בכמות המטען הכללי, ניתן לראות גידול בכמות הפקידות אך מסתמנת מגמה של ירידה בכמות המטען עבור פקידת אנייה.

 

עוד נמסר מרספ״ן כי בזמני השהייה השנתיים הממוצעים של אניית מטען כללי ניתן לראות כי חל שיפור משמעותי באשדוד מול הרעה בחיפה. באשדוד ניתן להסביר שינוי זה בעיקר בצמצום זמני ההמתנה, אך בשני הנמלים קיים גם שילוב עם שינוי בתפוקה.

 

ד״ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, הגיב על פרסום מדדי השירות וביקש לציין לטובה את רספ״ן אשר עשתה עבודה טובה בפרסום המדדים עבור שנת 2017 חודש וחצי בלבד לאחר שהשנה הסתיימה.

 

ד״ר זבה התייחס לנתונים שפורסמו בדו״ח וביקש להדגיש כי אחוז הצמיחה בתחום המכולות שעמד על 5.8% הינו מספר שעומד מעל לסף שמשרד התחבורה דיבר עליו במו״מ עם העובדים, וכי ״מדובר בגידול שהוא מעבר לתחזית הפסימית שהביעו ספקנים למיניהם כאשר דובר על פעילות הטרמינלים החדשים״.

 

״בקשר לפעילות המכולות ניתן לראות בדוחות כי חברת נמל חיפה מצטיינת בתפוקות שלה. התפוקה היום בחיפה היא פי שתיים וחצי ממה שהיתה בשנת 2000 עם תפוקה ממוצעת לשעת שהייה של 37.8 מכולות כיום לעומת שנת 2000 עם 15.4 מכולות לשעת שהייה״.

 

ד״ר זבה התייחס לזמן השהייה במטען כללי וציין כי ״אמנם קיימת הרעה מסוימת בנתונים של נמל חיפה אבל צריך לציין כי יש שיפור גדול מאד באשדוד, וזה אחרי הרבה שנים שבהן היתה עלייה מתמדת של זמן השהייה של אניות מטען כללי באשדוד ושנת 2017 היתה שנת מפנה ושיפור בזמן השהייה של אניות מטען כללי״. יחד עם זאת, ציין ד״ר זבה, עדיין מדובר בזמן שהייה גדול יותר באשדוד לעומת נמל חיפה וכי עדיין יש מה להשתפר לעומת חיפה״.

 

ד״ר זבה ציין את הקפיצה הדרמטית ביבוא גרעינים לנמל אשדוד – עלייה מ-993 אלף טון ל-1,316 אלף טון – קפיצה של 40%.

 

נשיא לשכת הספנות הישראלית ציין לסיכום כי ״למרות שבנמל אשדוד ניכרים שיפורים בשנה האחרונה ועל זה יש לברך – עדיין אשדוד מפגרת ברמות השירות שאנחנו מצפים ממנה. אנחנו יודעים שהסיבות הן לא רק מקצועיות אלא קשורות ביחסי העבודה שלדאבוננו גורמים לנזקים גדולים מאוד ללקוחות הנמל. צריך לזכור שלקוחות הנמל סובלים בעיקר מהעיצומים הפתאומיים שאי אפשר להתכונן אליהם ולכן הצד שאינו שותף ליחסי העבודה הוא היחידי שמשלם את המחיר הגבוה. אנחנו לא מפסיקים לקבל מכתבים חריפים מבעלי האניות ומקווים שהמצב ישתפר וכל הצדדים יחזרו ליחסי עבודה סדירים״.

 

מרספ״ן נמסר לסיכום כי מגמות אשר עשויות להיות בעייתיות ברמה המשקית הן הקיטון ביצוא המכולות בחציון השני של השנה אשר הינו אינדיקטור ליצוא, ויבוא הברזל והמכוניות אשר הראשון עשוי להיות אינדיקטור לענף הבנייה והשני לצריכה הפרטית.